פסק-דין בתיק ת"ק 4795-11-11

בפניי תביעה כספית.

כאן המקום לומר, כי בפסק דין דחיתי את תביעת התובעים לאחריות המדינה בגין אי ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ והחלטתי זו בוטלה בבימ"ש המחוזי ברת"ק 12634-12-12 ע"י כב' השופט רניאל מנחם.

משבוטל פסק דיני קבעתי את התיק מייד לדיון בנושא הנזק ואולם, אפשרתי לצדדים לנהל מו"מ, אם ירצו בכך, לגבי הנזק.

לא התרשמתי כי מו"מ רציני התנהל בעניין וגם לא התרשמתי יתר על המידה מטיעוני המדינה לעניין אשם תורם או הקטנת נזק.

לגבי אשם תורם אציין, כי אין בדעתי לפסוק אשם תורם מרגע שהתקבל הערעור ללא ציון של אשם  תורם בפסה"ד של השופט רניאל.

לגבי הקטנת נזק, יש לקבל מקצת מטיעוני המדינה, כפי שיובהר להלן:

בתאריך 3.3.13 ניתח התובע את כלל הנזקים שנגרמו לו בגין אי ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ.

בחנתי את כלל טיעוניו ואני סבור שיש לקבל את הסכומים הבאים:

1,630 ש"ח בגין שינוי מועד הטיסה.

2,185 ש"ח בגין שינוי נוסף ביום החזרה.

סכום גלובאלי בגין נסיעות מנתב"ג לכרמיאל וכרמיאל לנתב"ג, בשים לב לעובדה שיש רכבות גם אם לתובע היו 4 מזוודות, בסך של 800 ש"ח.

בגין שהייה בבתי מלון סך של 1,000 ש"ח.

סה"כ מדובר בסכום הנפסק בגין הנזקים הממשיים בסך של 5,615 ש"ח.

עיקר הטענה היתה לעוגמת נפש.

התובע העיד את אשתו, התובעת מס' 2, אשר הבהירה כי לא יכלה היתה לנסוע בלי התובע עקב בעיות שונות והסבריה נשמעו אמיתים ואמינים.

זאת ועוד, התובע צירף פסיקה הנוגעת לעוגמת נפש וטען, כי יש לפסוק לפחות 10,000 ש"ח עוגמת נפש.

המדינה מצידה צירפה פסיקה המלמדת על סכומים נמוכים הרבה פחות.

לאחר ששקלתי בעניין, אני מוסיף סך של 5,385 ש"ח בגין עוגמת נפש, דהיינו מעגל את הסכום ל- 11,000 ש"ח ומוסיף בגין הוצאות משפט בשתי ערכאות, עוד סך של 1,000 ש"ח.

סכום זה של 12,000 ש"ח תשלם הנתבעת לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.